העיר אשדוד
בנובמבר 1956, חודש אחרי מבצע סיני הגיעו למקום שהיה בתחום שיפוטה של המועצה האיזורית חבל יבנה, 22 משפחות עולים ראשונות יוצאות מרוקו. בתחילת 1957, הגיעו העולים ממצרים והישוב מנה 370 נפש. ביולי 1957 בישרה ממשלת ישראל על תחילת הקמתה של העיר, תוך הענקת זיכיון על שטח של 40,000 דונם במרחק של כ-32 ק"מ בקו אווירי מתל אביב - לשם הקמת העיר בשמה התנ"כי של העיר הפלשתית - אשדוד. במאי 1959, נחגגה באשדוד מסיבת יום העצמאות הראשונה. באוקטובר 1959, התמנתה המועצה המקומית הראשונה. בתחילת שנת 1960 מנתה אשדוד 3,500 תושבים ובסוף שנה זו, 4,500 תושבים. באפריל 1961, הוטל הסלע הראשון על החוף והחלה בנייתו של נמל אשדוד, שהפך במהרה לנמל הגדול במדינה. בנובמבר 1961, נבנתה מסילת הרכבת לאשדוד. בפברואר 1963, נבחרו שני הרבנים הראשיים של אשדוד ובמהלך שנה זו הוקם באשדוד המפעל "צמר אוסטרלי". בסוף 1963 נערכו הבחירות הראשונות למועצה המקומית ולראשה נבחר אבנר גרעין ז"ל. בד בבד החלה לקום בעיר התשתית התעשיתית וקמו מפעלים נוספים, ביניהם: יפו-מור, רבלון ובתי הזיקוק. באותה השנה, שנת 1963, נחנכה באשדוד תחנת הכח אשכול ב', השירות הבולאי הנפיק בול עם סמלה של אשדוד, נחנך בית משפט השלום בעיר ובתחילת נובמבר נחנך נמל אשדוד. בשנת 1965 החליטה רשת "אורט" להקים באשדוד בית ספר ימי. ביום 14/2/1968 קיבלה אשדוד מעמד של עיר והמשיכה בתנופת הפיתוח. במהלך שנת 1968 נחנך הגשר שהיה עד אז הארוך במדינה - 280 מטר, המחבר את העיר עם הנמל. ב- 28/10/1968 נערכו הבחירות הראשונות לעירייה, בהן זכה צבי צילקר. בשנת 1965 הוקם באשדוד מפעל אלתא התעשייה המתפתחת ואפשרויות המגורים הנוחות הביאו לעיר אוכלוסייה צעירה שקבעה בה את ביתה ואשר השתלבה במערך התעסוקה, התעשייה, החינוך ובחיי העיר בכלל. בשנת 1972 הופעלו באשדוד הרמזורים הראשונים ונחנכה בעיר תחנת מגן דוד אדום. בשנת 1974 נחנך הכביש המהיר לתל אביב עובדה שקיצרה את זמן ההגעה לכרך הגדול. בשנת 1982 הצטרפה למערכת החינוך בעיר, המכללה הטכנולוגית והוקם באשדוד איגוד ערים לאיכות הסביבה כמו גם המוזיאון העירוני.
אשדוד החדשה
אשדוד היתה והינה העיר קולטת העלייה הגדולה במדינה. מעיירת עולים הפכה אשדוד לעיר בת כ- 230,000 תושבים עם מעל ל- 59,000 בתי אב. אשדוד היתה לעיר עולים שנבנתה על ידי עולים, שיצרו בה אינטגרציה חברתית מבלי לאבד מייחודה. העיר בנוייה רובעים רובעים, כאשר כל רובע תוכנן לתפקד בפני עצמו. כך יש באשדוד, בכל רובע - מרכז מסחרי, מתנ"ס ומרכזי תרבות, מוסדות חינוך ושירותים שונים לקהילה.
